להלוואות כסף בין אדם לחברו יש שני מימדים. את המימד הענייני שבו אדם מלווה לאדם כסף וכדרך כל בשר יזכה לראות את הכסף ביום מן הימים. זה לובש צורות ותמונות מסוימות כשמדובא בהלוואה בין בני משפחה ומקבל ספינים קצת שונים כשמדובר בהלוואה למכר או חבר. אפשר לגשת ולהלוות כספים מהבנק וגם לזה יש אופי משלו. לבסוף יש גם את הקטע הזה של הלוואות מגופים עסקיים שאינם בנק, חברות מסחריות מהוגנות באופן חוקי או סתם שוק אפור. כאן כבר יש למשחק חוקים אחרים, פחות ידידותיים עם סיפורים מסמרי שיער לעתים והיסטוריה מרתקת.
בין אלו שמלווים כספים ובידיעתם ועל דעתם או שלא על דעתם נקראים מלווים בשוק האפור, לא תמצאו בחורות שלמדו ייעוץ זוגי ועבודה סוציאלית ולא רופאה נטורופתית בחיפה. לא סביר שתמצאו שם חסידי אומות עולם ואנשים עם כרטיס מתנדב בבית לוינשטיין. צריך להיות אדם מזן מאד אחר על מנת להיות מסוגל לעולל את מה שמעוללים אנשי השוק האפור למי שלא עומד בתשלומים אליהם, גובל בקשיון עורף ולב קשה כסלע. את הסיפורים המרתקים ביותר של הוליווד אנחנו זוכים לקרוא או לראות בסרטים דוגמת הסנדק או קזינו וכמובן עוד רבים אחרים. כשזה קורה בסרט זה העניין, משעשע, מבדר, מרגיש מרוחק ודימיוני, אך זוהי המציאות של לא מעט אנשים אשר בצר להם לקחו כמה עשרות אלפי שקלים בשוק האפור וכעבור כמה חודשים כבר הצטערו שלא הלכו ומכרו כליה כפתרון אחר.
רוברט דה נירו מיטיב לשחק את הטיפוס הזה. הוא מאפיונר מבטן ומלידה ומשדר לנו שזולתו, כלום לא באמת משנה ואל מול הכסף או השאיפות לגדול מבחינה כלכלית או מבחינת שליטה, לחיי אדם אין שום ערך. זה מפחיד לחשוב אבל ברגעים אלו בכל רחוב בכל שכונה ישנם כמה אנשים שעשו את השגיאה ולקחו כסף, סכומים כאלו ואחרים אשר גדלו בקצב של התרבות חיידקית על מצע במעבדה.
בסרטים אנחנו רואים את אלו שלא עמדו בהתחייבויותיהם מסיימים בצורה טראגית, אירונית ובעיקר טובה מבחינה תסרטית. סצינות שאחר כך ידברו עליהם הופכות לקלאסיקה הוליוודית מהוקצעת והופכות לשיחת היום כשהסרט יוצא לאקרנים. מדברים על סצינות אכזריות, על כך שהבמאי הלך רחוק מידי ויצר אצל הצופים זעזוע והכל בשם הסיפור, הרייטינג וקצת עבור האומנות. יש אנשים שחיים את הסרט הזה. משני עברי המתרס.
יש את אלו שמה שנקרא מוציאים לפועל בשוק האפור והם אלו שלא מגיעים מעולם של ייעוץ זוגי. יש את אלה ששולחים אותם לבצע את העבודה השחורה והאכזרית והם נשארים צחי ידיים אך שחורי לב ונשמה ויש את הלווים. אם אין ביכולתם להשיב את ההלוואה על פי התנאים שמוכתבים להם עם הריביות המנופחות והריביות על הריביות, לרוב זו הנקודה שבה מסתיימים החיים בגרסתם השלווה, לפחות עד שמשהו טוב יקרה להם.
